החלטה בתיק רע"א 7510-07-13

1.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט אייל דורון) מיום 10/6/13 בת"א 13055-12-10,  לפיה נדחתה בקשת המבקשת להרשות לה לזמן למועד הישיבה הראשון להוכחות שנקבע ליום 21/10/13 את העד מר אלי רפאל ממפעל טמבור, כדי שיבוא ויעיד על תוצאות בדיקת טמפרטורה שביצע לתנור תעשייתי נשוא המחלוקת וכי באמצעותו תוגש התוצאה של אותה בדיקה. 

2.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

3.         במסגרת פעילות המבקשת, הרחיבה עסוקה לגילון מתכות, ולצורך כך התקשרה עם המשיבה, לצורך התקנת תנור. לטענתה התברר שהתקנת התנור לביצוע העבודה האמורה, לא צלחה, והפגמים שנתגלו גרמו נזק, וזאת, בין היתר, מאחר שהתנור שהותקן אצלה לא שמר על החום הנדרש לכול אורכו של הליך הגילון.

            במסגרת הליכי הקדם הודיעה המבקשת כי אין בדעתה להידרש לחוות דעת מומחה נוספת. יחד עם זאת בקשה להגיש נתונים הנוגעים לטמפרטורה שבתנור על-פי בדיקה שנעשתה וכן תוצאות הבדיקה. באמצעות הזמנת עד, כמפורט ברישא.

4.         בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא, נדחתה הבקשה, וזאת בן היתר, מאחר שבית משפט קמא קבע כי מדובר בנושא שהוא בתחום המומחיות, ואין המבקשת יכולה להביא נתונים באמצעות עד שאינו מומחה ובמיוחד לאחר שהודיעה ביום 4/12/11 שלא תגיש חוות דעת נוספת מטעמה. ועוד, המסמך שבו מצוי אותו מידע הוצא מן התיק, על-פי החלטת בית המשפט. נוסף, המומחים מטעם בעלי הדין ביצעו בדיקות טמפרטורה והגיעו לתוצאות שונות. לכן החליט בית משפט קמא, כי יש גם חשיבות לאופן עריכת הבדיקה ולתוצאות ואלה הן בגדר מומחיות.

            בית המשפט הבהיר עוד שהוראה על הגשת התצהירים, אין בה כדי ללמד כי בית המשפט שוכנע כי אין צורך בחוות דעת מומחה. הגשת ראיות היא פרי תוצאה של החלטה של בעלי הדין.

5.         כאמור, לא נתבקשה תשובה לבקשה.

יש לחזור ולאשר עקרונית את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשה שבקשת רשות הערעור מתמקדת בשאלה, אם יש מקום שערכאת הערעור תתערב בנושא כיצד יש להוכיח הנתונים הקשורים לאופן פעילות התנור, ככול שהדבר נוגע לטמפרטורה. נושא זה הוא בעיקרו בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. עוד יש להדגיש, בית משפט קמא לא פסל מלכתחילה הגשת חוות דעת מומחה לצורך כך, המבקשת היא שבחרה לא לעשות כן.

השאלה היא אפוא, לא אם יש צורך בהבאת הנתונים האמורים לפני בית המשפט, אלא כיצד יש לעשות כן, ובאיזה שלב.

בנושא זה, אין לי אלא לחזור ולאשר בשלב זה, את ההחלטה של הערכאה הדיונית.

6.         בדיקת חום - טמפרטורה יכול שתהא בגדר קביעה עובדתית, ואולם המשמעות וההשלכות הנובעות מכך, הם בגדר סמכותו וידיעתו של מומחה, ובמקרה דנן, לכאורה, לא ניתן להפריד בין השניים.

מכאן, שיש בסיס לקביעת בית משפט קמא, כ לא די בבדיקה ותוצאותיה - ומידע כזה ככול שהוא רלוונטי - ונראה כי נתון חשוב במחלוקת האמורה -, צריך שיובא במסגרת חוות דעת של מומחה, ויתכן שראוי יהיה לשקול מומחה מטעם בית המשפט.

ככול שביקשה המבקשת להביא הנתונים בפני בית המשפט היה עליה לעשות כן באמצעות הגשת חוות דעת. מן המסמכים עולה, כי אכן הוגשה חוות דעת מטעמה. המבקשת בחרה כאמור שלא להגיש חוות דעת נוספת, ואף לא מצאתי בקשה להשלמת חוות הדעת.

7.         לעניין בקשתו החלופית של המבקשת לשמור לה האופציה להגיש בקשה למינוי מומחה, יש להעיר מספר הערות:

לכאורה אין בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא למנוע מבעלי הדין לחזור ולבקש להגיש בקשה בנוגע להשלמת חוות דעת מומחה עוד קודם לשמיעת הראיות, תוך שמירה על זכותם של כול בעלי הדין לעשות כן ולהימנע מן הצורך לדחות את מועד הדיון הקבוע להוכחות, או לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

נושא זה נתון להכרעה של הערכאה הדיונית, ולמעט ההערה האמורה, אין בדעתי לדון בו.

לפיכך, בשלב זה של הדיון אין מקום כי ערכאת הערעור תתייחס לצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט.

8.         לא מצאתי מקום להתערב בקביעות הנוספות של בית המשפט, לרבות החיוב בהוצאות, משנדחתה הבקשה שהוגשה והמשיבה נדרשה למתן תגובה.

ככלל אופן ניהולו של הליך נתון לערכאה הדיונית, ואין מקום להתערב בכך, אלא במקרים חריגים, ןמקרה דנן, אינו בגדר זה. יש עוד להפנות לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, המבסס את העקרון האמור (ראה סעיף 1(5)).